ריב עם קליאנט

הרפגון רב עם קליאנט

מר סימון המתווך שלי מצא אדם, שרוצה לקחת הלוואה, ומוכן לשלם את הריבית שהצעתי, אשר עליה אנשים יטענו שהיא גבוהה מדי, אבל אני זקוק לה בשביל לחיות, הרי כל אחד רוצה וצריך כסף בשביל להתקיים, גם אם זה לא חוקי (למרות שזה לא מפריע לי כי לי עוד יש כסף אני מרוצה ומסופק).
יום אחד בא מר סימון לביתי, במטרה לדבר על אותו אדם שרוצה ללוות ממני כסף, אך לפתע, הוא פנה לצד והחל לדבר עם בני קליאנט ועם משרתו לפלש. בלי שהבנתי מה קורה, מר סימון אמר לי שבני קליאנט הוא, הוא האיש שרוצה ללוות ממני את כספי.
כעסתי, והייתי המום!
איך בני יכול להשפיל אותי כך, וללוות בריבית כל לא הוגנת?
איך הוא אפילו יכול לעמוד לפני, להסתכל עלי ולהמשיך כאילו הכל כרגיל?
קליאנט החצוף המשיך להתווכח איתי!, אני אביו!, הוא חייב ללמוד להקשיב לי, והוא עוד מעז לעמוד לפני ולהתווכח איתי?
בשביל שבני ילמד לקח סילקתי אותו מנגד עיני.
ואני מאוד מקווה שזה לא יחזור על עצמו פעם נוספת!

גניבת תיבת הכסף

גונבים מהרפגון את תיבת הכסף

בוקר אחד הלך הרפגון לבדוק את מצב הכסף שלו אשר מוחבא
הגיע למחבוא וראה שהכסף נעלם הוא הרגיש רע מאוד
גנבו ממנו את כספי.
הוא חשב שזה יכול להיות כל אחד, הוא בטח ברח
הוא הרגיש שאין טעם לחייו בלי כספו. הוא שמע אנשים מתלחששים, אולי הם הגנבים, הם בטח מדברים עליו, על הכסף שנגנב לו
הוא חשב שזה הילדים שלו וחשד גם במשרתים שלו
הוא חיפש מי זה והוא מאוד כעס כאשר איבד את כספו.

הפרופיל של הרפגון:

הרפגון הוא הדמות הראשית, ועל שם אופיו נקרא המחזה.

מתואר כאדם מכוער מאוד ,מגעיל,כפוף ובן כשישים שנה .

הוא אוהב כסף, אינו מאמין באהבה מתוך רגש אלא מתוך כדאיות, חשדן, פרנואיד, שתלטן, רודן, עריץ, לא מתקשר עם הזולת, לא ער למגרעותיו, חמדן, אוהב חנופה, מלווה בריבית, ראש משפחה, זקן, משועבד לתאוות הממון, התאווה חזקה יותר מאהבת ילדיו ואהבת עצמו.

הוא אביהם של קליאנט ואליז, ורוצה לשאת את מרין לאשה

אדם מאוד קמצן למרות היותו עשיר – הוא כופה על בני משפחתו חיי מחסור ודחק בצורה חולנית – אוהב את כספו אהבה עזה, כל עולמו מרוכז במחשבות ובתוכניות על כספו – היכן להסתירו מה לעשות עמו, חושד בכולם שעלולים לגנוב את כספו, חושד שמרגלים אחריו, משגיחים על מעשיו כדי לראות מה אפשר לגנוב ממנו